Search
  • Michael Steiner

שמונה כללים של עשה ואל תעשה להורים ברשתות חברתיות


דמיינו את עצמכם, כאילו אתם הילדים היום. ודמיינו שהרשת מוצפת בתמונות שלכם. אלו שההורים שלכם הדפיסו לאלבומים המשפחתיים לפני שלושים שנה ויותר. תמונות מהיום בו נולדתם. תמונה ראשונה של תינוק ערום וחייכן שמכריזה שהגחתם לעולם, תמונה של האמבטיה הראשונה/השנייה/השלישית, תמונה של גיל שנתיים, הקקי הראשון בסיר… נראה לי שאתם מבינים את כוונתי ויכולים לחשוב על עוד הרבה סיטואציות דומות.

ובגיל 9 (8? 7?) אתם כבר מעלים בעצמכם תמונות. של כל בגד שקניתם, פרצופים מצחיקים, וסרטונים מצחיקים וכאלו שסתתתתם. עכשיו דמיינו שזה נמצא בכל מקום וזמין לכל (פחות או יותר). ועכשיו, כשאתם בני שלושים או ארבעים וניגשים למשרה זו או אחרת ומנכ"ל החברה צופה בכם ערומים ומאושרים עם הסיר קקי הראשון שלכם… לא רק מביך, אלא גם מזיק. נפשית, חברתית ותעסוקתית.

לא רק ילדים ובני נוער מעלים תמונות לרשת באופן אינטנסיבי אלא גם ההורים. איכות התמונות הגבוהה בטלפונים החכמים, הרשתות הסלולריות הזמינות והמהירות וכמות המידע שניתן לשמור ברשת, כל אלו הביאו לכך שאנו מצלמים הרבה יותר ומצד שני גם מסננים הרבה פחות. בכמות ובאיכות. כבר כיום קשה לטפל בכמות המידע העצומה (לי למשל יש כיום יותר משישים ג'יגה של תמונות באלבום גוגל הפרטי שלי) וה"בום" הגדול יגיע בגילאים המאוחרים יותר של הילדים ושל ההורים. מה שעד לא מזמן נכח רק באלבום המשפחתי שאנו בחרנו למי להראות ולמי לא, נמצא היום באלבום הציבורי ופתוח לעיני כל כמעט. ומסתבר שאתם המבוגרים האחראים ההורים לדור ה-Z - דור הסלפי, האינסטגרם והסנאפצ'אט, כמעט כמו הילדים, לא מבינים לגמרי את כל המשמעויות של העלאת תכנים לרשת.

המשמעויות הפסיכולוגיות לחשיפה המתמדת של ילדים ומתבגרים ברשת הולכת ונחקרת יותר ויותר בשנים האחרונות - העיסוק המוגבר ב"עצמי" והרדיפה הבלתי פוסקת אחר ההכרה החברתית עלולים ליצור קשיים רגשיים ונפשיים - אבל על כך בפוסט נפרד.

הנה מספר כללים עבורנו ההורים:

1 - הכירו את כל הרשתות החברתיות ואת המערכות האינטרנטיות בהן משתמשים ילדיכם (גוגל פלוס, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, סנאפצ'ט ועוד) ולא רק את אלו שאתם משתמשים בהן. ככל שתלמדו להכיר אותן מוקדם יותר, כך תוכלו ללמד את ילדיכם מגיל צעיר את כללי ההתנהגות וההתנהלות המתאימים יותר. למידה אחרי אירוע תהיה תמיד עם תג מחיר גבוה יותר…

2 - למדו את שיטת הפרטיות של כל רשת חברתית. זה נשמע מתיש אבל יביא תועלת רבה בעתיד. בחרו בתור התחלה כללי פרטיות "נוקשים" יותר ועם הזמן הגמישו אותם לפי הצורך. הפנימו יחד את העובדה שכל מה שאתם מעלים לרשת, נמצא שם לתמיד! תמונות וטקסט כאחד. כל מה שהעליתם בפייסבוק למשל, שייך לפייסבוק והם רשאים לעשות בחומרים אלו כרצונם. כך גם החבר של החברה שיכול לראות חלק מהחומרים ה"פרטיים" לכאורה ולעשות בהם כל שימוש שירצה (ולפעמים שימוש לא ראוי).

3 - התנהגות ההורים כדוגמה אישית: הכללים שבחרתם לפעול לפיהם תופסים לגבי שני הצדדים. אתם והילדים כאחד. מתבגרים יכולים להיות ביקורתיים מאוד (לרוב אפילו יותר מהרגיל) ואתם עלולים להיתפס כבעלי מוסר כפול אם תעלו לרשת חברתית תמונה שעלולה להיות מביכה ומנגד העברתם ביקורת על תמונה דומה שאחד מהילדים שלכם העלה.

4 - למדו את עצמכם ואת ילדיכם שיח מכבד. כזה שמכבד את עצמך ואת האחר.

5 - צורת הביטוי ברשת (בכל אמצעי כמו טקסט, אימוג'י ואפילו תמונות) שונה מהותית מהאופן בו אנו מתבטאים במציאות. אם אמרתי משהו לחבר וטעיתי, אני יכול מיד להתחרט על כך ולתקן. ברשת זה "בלי חרטות" וקשה מאוד לתקן. אם אתם חדשים בעניין התחילו "בקטנה", לימדו מאנשים שאתם מעריכים את יכולת הכתיבה וההתבטאות שלהם ברשת ולאט לאט תתקדמו עד למידת החשיפה והביטוי שאתם מרוצים ממנה. זה יכול להיות בסיס לפעילות משותפת הורה/ילד.

6 - דמיינו את עצמכם או את ילדיכם מנסים להתקבל לתכנית יוקרתית בצבא, באוניברסיטה או במקום עבודה נחשק. נסו לשער מה יחשבו עליכם בצוות הגיוס לאחר התחקיר והסקירה שהם עושים עליכם ברשתות החברתיות (ואל תשלו את עצמכם, הם בהחלט עושים תחקיר כזה). אם המסקנה שלכם לא חיובית, התחילו לשנות את מנהגי העלאת התכנים שלכם ושל ילדיכם.

7 - לעולם! אבל לעולם! אל תתפתו לצלם תמונות מפתות, חושפניות או חושפות. סכמו זאת עם בן/בת הזוג שלכם ושוחחו על כך ועל 'סקסטינג' באופן פתוח עם הילדים שלכם לפני שהם מקבלים את הטלפון החכם שלהם. בכל גיל ניתן לעשות שיחה כזו עם הילדים ובהתאמה לגיל (כן, אני יודע שגם בגילאים צעירים מאוד ילדים כבר נושאים אתם מכשירים חכמים ביותר). חשוב מאוד שמתבגרים וצעירים יסרבו בתוקף לצילומים חושפניים הדדיים עם בני/בנות הזוג שלהם וגם לא לצילום כל פעילות שיש בה אלמנטים פליליים כלשהם (למשל שימוש בחומרים, התנהגות מסתכנת).

8 - תהיו מודעים ונוכחים בחיים הדיגיטליים של ילדיכם ולא רק של עצמכם, אפילו שאתם "מהגרים" בעולם הדיגיטלי. תנו להם את המכשיר החכם אבל לוו אותם בתהליך. מצאו איזון בין לסמוך על ילדיכם ובין ההשגחה עליהם. אם תשגיחו יותר מדי, הם לא ילמדו להיות עצמאיים ובנוסף ינסו להסתיר ולחמוק "מתחת לרדאר" בכל זמן שרק יכולים. מטעויות (לא קשות מדי) לומדים ועל טעויות (קשות מדי) משלמים

למעוניינים ללמוד ולהכיר יותר את הנושא, מוזמנים לקרוא את הספר של דנה בויד

פורסם בדף הפייסבוק של קליניקה עברית בתאריך 23.12.2015


67 views

 41.76.6055916 +

972.3.9122585 +

  • LinkedIn - Grey Circle
  • Google+ - Grey Circle
  • Facebook - Grey Circle
  • Instagram - Grey Circle

© כל הזכויות שמורות למיכאל שטיינר | עיצוב: StudioLima