שמונה צעדים להורות דיגיטלית שתלווה את ילדיכם בכניסה לרשתות החברתיות

שמעתם הרצאות בביה״ס ובמתנ"ס, קראתם מאמרים וצפיתם בסרטוני הדרכה, התקנתם פילטרים, "כפתור אדום"... מצוין! מתי ישבתם בנחת ודיברתם עם הילד שלכם? שום דבר אינו שווה ערך לשיחה אישית.

התקשורת שלכם עם ילדיכם משמעותית יותר מכל! חשוב שהם ידעו וירגישו שלמרות כל הכפתורים, ההרצאות והיועצים, אין תחליף להורים. חשוב שהם ירגישו בטוחים לפנות ולשתף אתכם, תמיד. גם כשזה מביך ולא נעים…

אתם לא חייבים להיות מומחים בתחום אבל לומר "אנחנו לא מבינים בכל האפליקציות האלו" יהיה לא בוגר ולא אחראי. גם לומר “לא" אוטומטי כאשר הילד שלכם מבקש לפתוח חשבון באחת הרשתות החברתית, יהיה לא אחראי. ויש עוד רשתות חברתיות חוץ מפייסבוק. הילדים שלכם משתמשים גם באינסטגרם, ווטסאפ, טלגרם, ווייבר, סנפצ'אט ואחרים.

בפוסט הקודם הצעתי לכם ההורים דרכים להבנה ולהשתלבות בעולם האינטרנט והרשתות החברתיות. היום אני ממליץ על מספר "כללי אצבע" לעבודה משותפת, עם כניסת ילדיכם לעולם הרשתות החברתיות. הכללים מתאימים לצעירים שבחבורה מאחר והבוגרים כבר מזמן "שוחים בזרם" הרשתות החברתיות והאינטרנט המגוון. הכללים עבורם יהיו שונים לחלוטין ועל כך בפוסט נפרד.

1 - "בא לי אייפון": התחילו את המסע לתוך העולם הדיגיטלי בכך שתלמדו את הילדים שלכם להיות אחראיים קודם כל על החומרה (המכשיר). חלק מהילדים משתמשים במכשירים יקרים מאוד ולדעתי אם ישלמו על המכשיר או יהיו שותפים בעלויות הרכישה או התחזוקה, הם יהפכו לאחראיים יותר עליו. איך? תלוי בגיל, הם יכולים לעבוד ולחסוך, אפשר גם ליזום עבודות בבית מעבר למטלות הקבועות ולהרוויח כסף (טיפול בגינה, מחסן, תיוק מסמכים עבור ההורים, בייביסיטר וחבריו...). צעירים מדי לעבודה? אזי המכשיר הוא של ההורים באופן מלא ולהחלטתם המלאה על אופן השימוש!

2 - שאלו שאלות: אל תחששו לשאול שאלות פתוחות, כאלו שהתשובה היא לא רק כן/לא. שאלות שיפתחו דיון ומשא ומתן. שאלו את ילדיכם מדוע הם רוצים לפתוח חשבון בפייסבוק /אינסטגרם/וכו'. לכולם יש? בטוח?! למי מהחברים שלך? לפעמים מסתבר שכ-ו-ל-ם זה בסך הכל עשרה… וזה מכניס לפרופורציה. ומה אתה רואה שהחברים שלך עושים כשהם ברשת?

3 -"אני והחבר'ה": למדו את הילדים את המורכבות של כל רשת חברתית, יתרונותיה וחסרונותיה ובהתאמה לגיל ולערכים הנהוגים במשפחתכם (למשל, לא לדף הפייסבוק של 'האח הגדול' וכן ל'כוכב הבא').״מי יהיו החברים שלך באינסטגרם…?״ זה בדיוק הזמן לשוחח באופן פתוח על קשרים ואינטראקציות עם אנשים שלא מכירים ב"חיים האמתיים”. למדו אותם לא להיות בקשר (חברות/מעקב וכו') עם אנשים שהם לא מכירים או אנשים שלא מתאים להיות אתם בקשר. למשל, להציע חברות לחברים שלכם ההורים (לפעמים הרשת הציעה אותם באופן אוטומטי) לא תמיד יתאים כי התכנים שהם מעלים ומשתפים לא מתאימים לילדיכם. הילדים עוקבים גם אחרי קבוצות וכוכבי ספורט, סלבס וכוכבי רשת המהווים לעתים (אני מקווה) מודלים חיוביים לחיקוי. זו הזדמנות טובה לזמן של "ביחד". לשבת עם הילדים ולהיות מעורבים בתהליך הבחירה.

4 - תמונה אחת שווה אלף מילים: "אילו תמונות תשתף?" "אולי שלי, של חברים…". זו ההזדמנות לשוחח על התמונות אותן מעלים לרשת, למה? מתי? ואיך? כפי שציינתי בפוסט הקודם, אין כל כך פרטיות ברשת. ובנוסף לכך, שיקול הדעת בגיל ההתבגרות, איך לומר, מתפתח… אולי קשה לומר זאת אבל, על ילדים ומתבגרים לתת אמון מוגבל בחבריהם. הילדים כיום נולדים לעולם דיגיטלי ויש להם מושגים קצת שונים לגבי פרטיות ושמירה על חשבונות הרשתות החברתיות שלהם. לעתים, יש להם תחושה של "בטחון ופרטיות" והם מתייגים, מפרסמים תמונות ואפילו משאירים את המכשירים פתוחים לעיני כל.

5 - "הנני כאן": בדקו יחד את הגדרות שיתוף המיקום וודאו שילדיכם לא משתפים באופן לא מודע את המיקום הפיזי שלהם. טמונה כאן סכנה גדולה אשר רוב ההורים וילדיהם לא מודעים אליה.

6 - "אמאבא… אל תשאלו מה קרה!": וודאו שהילדים יודעים כבר מגיל צעיר, לבוא ולבקש עזרה מכם באופן מידי כשיש בעיה. במרחב המקוון דברים יכולים לצאת מהר מאוד משליטה ותמונות, סרטונים וטקסט יכולים להפוך לוויראלים בתוך שעות ספורות. כאשר קורה משהו אצלם או אצל חברים קרובים וגם אם הם רק חושדים, חשוב שידווחו לכם. חשוב שידעו שאתם היחידים אליהם הם מדווחים ושאתם תמיד תהיו קשובים ומכילים, לא משנה מה קרה.

7 - הצעת חברות: אם ילדיכם בטרום או תחילת גיל ההתבגרות (9 עד 13) אפשר להביא בפניהם רעיונות "חתרניים" שיתקבלו בהבנה. למשל, להיות "חברים" שלהם ברשתות החברתיות, או לפחות בחלק מהן (אפשר לחלופין להציע קרוב משפחה צעיר). כך אפשר לעקוב מרחוק אחר הפעילות ובאופן פסיבי (מומלץ). כאשר מגלים או חושבים שיש פעילות לא מתאימה, דונו על כך יחד ההורים והילד. לאחר זמן מה וכשרואים שהם הפנימו את כללי ההתנהגות, נוכל להסיר את החברות שלנו.

8 - "עצור סיסמה!": אם בעקבות התהליך שתיארתי אתם מתלבטים או חשים שהילדים שלכם אינם מוכנים עדיין לכניסה לעולם הרשתות החברתיות, קבעו תנאי סף. למשל, לדעת את ססמאות הכניסה. אם יש אמון ואין מה להסתיר, אין סיבה שהססמאות לא יהיו בידכם (לשימוש בשעת הצורך בלבד ולא לחיטוט, רכילות, ענישה וכו').

מרגישים קצת אבודים? רוצים להתייעץ לפני התהליך או תוך כדי? דברו אתי ובשתיים עד שלוש שיחות יהיה קל הרבה יותר. זכרו, זו לאו דווקא הטכנולוגיה אלא איך משתמשים בה וזה לאו דווקא "הילדים של היום" אלא איך משוחחים אתם, מלמדים אותם ומונעים את התנהגויות הסיכון שלהם בעתיד.