מעברים ושינויים
פוסט זה הוא הראשון מתוך סדרה שתעסוק במעברים ושינויים. כולנו חווים מעברים מסוגים שונים וכל אחד מתמודד אתם בצורה אחרת. יש מעברים קלים ויש מעברים קשים.
אני מאמין שכל מעבר יכול להביא לצמיחה גם אם הדרך מלווה בחרדות, פרידות וכאב.
ההתעניינות והעיסוק בנושא הושפעו רבות מחיי האישיים - ביולי 2014 יצאנו זוג הורים ושלושה ילדים למסע ברחבי העולם למשך שנה. עזבנו הכל ויצאנו לצבור יחד חוויות מדהימות משותפות שקשה לתאר את עוצמתן. כבר בשנה שקדמה ליציאתנו למסע, חווינו מעברים ושינויים רבים ובמהלך המסע התמודדנו יום יום עם סוגים שונים של מעברים, שינויים מתוכננים וכאלו שהצליחו להפתיע אותנו. ואולי באופן לא מפתיע, בתום השנה החלטנו להמשיך הלאה. כעת אנחנו גרים בשוויץ ועוברים יחד את החוויה של חיים בתרבות ושפה אחרת, מערכת חינוך שונה וסביבה לא מוכרת. לאן נמשיך מכאן? את זה אנחנו עוד לא יודעים… משפחה בתנועה, זוג הורים עם נער מתבגר, ילדה בתחילת גיל ההתבגרות וילד צעיר, מתמודדים עם מעברים ושינויים יומיומיים וחיים בתנאים של מסע. אתגר בהחלט לא קל. ודווקא הבחירה בדרך מלאת שינויים ותהפוכות ומסלול חדש מלא בהפתעות, הביאה את כולנו לצמיחה גדולה, אישית ומשפחתית.
תקופות של מעברים הן זמנים מרתקים, מאתגרים ומצמיחים. יחד עם זאת עבור רובנו זו תקופה מלווה במתחים ולחץ ועל אף שלפעמים המעבר הוא טבעי, מתוכנן ואפילו רצוי, סביר להניח שהוא יהיה מלווה בעומס רגשי. למרות הקשיים והמורכבות, אני מאמין ששינויים הם כאלו שנועדו לצלוח אותם ולצמוח מהם.
מהו מעבר?
עזיבה של מקום או דבר מוכר ולאו דווקא מוחשי. כמה פשוט וכמה מורכב וטעון רגשית!
ישנן דוגמאות רבות למעברים: שינוי שחל בתוך המשפחה (לידה, נישואין וגירושין, אבדן), שינוי שחל אצל אחד החברים במשפחה (שינוי במקום עבודה, אבטלה, בית ספר או כיתה או מגמה חדשים, מחלה ועוד) או שינוי אותו עוברת המשפחה כולה (מעבר דירה או יישוב, רילוקיישן או הגירה למדינה אחרת. בפוסט זה ובבאים אחריו אשתדל לפרט ולהביא דוגמאות מסיטואציות שונות ומגוונות.
חלק מהמעברים הם טבעיים ו"ברורים מאליהם" (מעבר מבי"ס יסודי לחט"ב, גיוס לצבא...), חלק נורמטיביים אבל "לא רגילים" (גירושין, מעבר למגורים בחו"ל) ויש לצערנו גם כאלו שבאים בהפתעה לא נעימה (למשל מחלה, אבדן של מישהו קרוב, אפילו חיית מחמד).
הכירו את ילדיכם
בקשה מוזרה, לא? הרי כולנו מכירים את הילדים שלנו. אנחנו "ילדנו" אותם. וגם אומרים להם "תאמין לי, אני מכיר אותך אפילו יותר טוב ממך!". אז זהו, שלא צריך לומר להם את זה.
אחת המשימות ההוריות החשובות היא להכיר בתכונותיהם של ילדינו, בחוזקות ובחולשות.
כהורים (בבלוג אני נוקט בלשון רבים אבל מכוון לכל צורות וסוגי המשפחה הקיימים), תצפו שילד עם קשיי קשב או לקויות למידה, יתקשה במעברים הקשורים במסגרות לימוד או לימודי שפה חדשה. תצפו שמתבגר אשר חווה טראומה כילד יהיה זקוק לעזרה בזמני לחץ ודחק ושילד בעל יכולת ליצירת קשרים חברתיים, ישתלב במהירות גבוהה יחסית בבית ספר חדש וכן הלאה.
ולמרות כל זאת חשוב להישאר קשובים ולתת תשומת לב לכל אחד ואחד, כי יכול בהחלט לקרות מצב הפוך מזה שתיארתי: החזקים שבחבורה אלו שהיה להם "זורם" וטוב, יתקשו ואפילו יחששו מאוד משינוי (ולא משנה מהו). ואלו שזקוקים בדרך כלל ליותר עזרה יגיעו מחוזקים. למשל במעבר מביה״ס היסודי לחטיבה, ילדים שהצליחו לימודית וחברתית, חווים משבר בפרידה מחברים ומכניסה לכיתה לא מוכרת ואילו ילדים שחוו קשיים רואים בזה הזדמנות להתחלה חדשה והם זוכים להצלחות לימודיות וחברתיות.
זהו את המעבר
לפעמים מה שנראה לנו המבוגרים כ"זרימת חיים" טבעית, מהווה בעצם תקופה של מעבר ושינוי עבור ילדינו. לעומת זאת מעברים חדים, מכורח היותם חד פעמיים ונקודתיים, יהיו כאלו שהמשפחה מתכוננת אליהם במודע ולפעמים אפילו באופן כמעט אוטומטי וברור מאליו. ישנם סוגים שונים של מעברים, חילקתי אותם לשלושה העיקריים:
מעברים מתוכננים וידועים מראש כאלו שאנו יכולים לסמן בבירור מתי יתרחשו. למשל: עזיבת מקום עבודה של אחד, מעבר מבית ספר יסודי לחטיבת הביניים, גיוס/שחרור מצה״ל, הגירה או יציאה לרילוקיישן. מעברים שבחלקם אנחנו מייחלים להם ומעוניינים שיקרו. יש לנו זמן להתכונן לקראתם וגם לבצע שינויים ולמידה תוך כדי תנועה. וכמו בכל מעבר ושינוי עלינו להצטייד בכלים להתמודדות בשעת משבר, אשר דווקא במעבר מסוג זה, עלולים לבוא ביתר הפתעה.
מעברי חיים הם כאלו הידועים מראש ותהליכי הכניסה והשהות בתוך השינוי עצמו, מתפרשים לאורך זמן ולעתים קשה לומר מתי התחילו ומתי יסתיימו. למשל מעבר מינקות לילדות, גיל המעבר, הזדקנות, שינויים פיזיולוגיים, והדוגמאות הרלוונטיות ביותר הן בכניסת הילד או הילדה לתוך גיל ההתבגרות. במעברים מסוג זה, לפעמים רק כשאנחנו עמוק בתוך השינוי או שהתפרצות משבר מבהירה שבעצם זו תקופה של מעבר (מהותו של המשבר היא לעורר אותנו לפעולה, לא?!). "פתאום" מבינים שהילדים כבר עמוק בתוך תהליך ההתבגרות, בזמן שהם עדיין נתפסים בעיני כולם כילדים קטנים… (על מעבר זה אקדיש פוסט משל עצמו).
מעבר לא מתוכנן הוא מהשינויים האלו בחיים שבאים בהפתעה ותופסים אותנו "עם המכנסיים למטה". לדוגמה אובדן של אדם קרוב, פיטורין פתאומיים, מחלה, חזרה פתאומית מרילוקיישן לפני המועד שנקבע מראש, מצב בטחוני קיצוני דוגמת "צוק איתן" ועוד. זהו שינוי שאי אפשר להיערך אליו כלל אבל (וזה "אבל" גדול) בלמידה מניסיון העבר, בניית חוסן אצל הילדים ובמשפחה ורשת תמיכה בקהילה, כאשר יגיע השינוי התגובה תהיה פחות סוערת.
3 "עצות זהב" חשובות ומשמעותיות לכל מעבר ושינוי
ידע הוא כוח: ככל שתחקרו, תקראו, תתייעצו ותלמדו את הנושא, כך רמות הלחץ והחרדה יפחתו. כשהתמונה ברורה, אנחנו מדמיינים פחות תסריטים מאיימים ויכולים לתכנן את המעבר באופן רגוע יותר. למשל: הכרות עם בית ספר וצוות מורים חדש, ביקור מקדים בעיר או במדינה אליה עוברים, השתתפות פעילה באירועי פרידה למיניהם, פגישה או שיחה עם אנשים שחוו מעבר דומה וכמובן קבלת עזרה מקצועית לקראת המעבר/השינוי בפניו אתם עומדים.
עודדו וקדמו תקשורת פתוחה וקרובה, במשפחה ובין בני הזוג: בהכנה למעבר ולשינוי, תוך כדי ולאחריו - לא לשכוח: שיח מתמיד ועקבי בין בני הזוג ובתוך המשפחה, איתור קשיים מראש ולמידה "תוך כדי תנועה", הסתנכרנות מוקפדת יותר ליומיום של הילדים ותשומת לב לדאגות ולצרכים שלהם (להבדיל מדאגנות יתר שלנו ההורים) וכמובן לא להזניח את הזוגיות וה"ביחד" של ההורים אשר מהווים את היסודות.
כשהמשפחה כולה עוברת שינוי, ילדים ומתבגרים עלולים לחוש מוזנחים. פנו להם זמן אישי איכותי (משחק משותף/בית קפה/סרט או כל פעילות אחרת) בו יוכלו לחוש שהם חשובים, נשמעים ונאהבים.
הבטיחו לילדיכם שלא תשפטו אותם לחומרה כאשר הם פונים אליכם בכל דבר ועניין. הדגישו זאת במיוחד בזמן שהמשפחה נמצאת בתקופת לחץ ומתח. תזכירו לילדכם, במיוחד למתבגרים שבחבורה, שאין תחליף לפתיחות ולקבלה שמתקיימים בבית. ואפילו שנדמה לכם שהם לא מקשיבים לכם, המחקרים והניסיון בתחום מראים שהם שומעים אתכם ועוד איך!
תמיד יש הפתעות: כמעט תמיד תהיינה הפתעות, לאו דווקא הפתעות שליליות. הכינו את עצמכם לכך ותופתעו פחות. הכינו תסריטים להתמודדות וגם כאלו "לשעת חירום". ככל שהתגובה ל"הפתעה" תהיה פחות סוערת, כך רמות הלחץ תהיינה נמוכות יותר והסיכוי שיתפתח משבר ירד. ולמרות ההכנות צצה הפתעה? לאחר שנרגעו הרוחות, שבו יחד בפורום זוגי או משפחתי והפיקו לקחים. זה לא חייב להיות מאולץ ובפורמט של "ישיבת צוות" אבל מומלץ ובעל ערך לטווח הארוך.
בפוסטים הבאים אעסוק במעברים ושינויים בהיבטים השונים והמגוונים. ואם תעצרו לרגע תגלו שלמעשה אפילו עכשיו אתם לפני, אחרי, או תוך כדי תהליך של מעבר או שינוי שלכם או של מישהו מבני המשפחה הקרובים אליכם.
אתם לקראת שינוי המתקרב אליכם ומעוניינים בתמיכה? אתם כבר עמוק בתוך מעבר ורוצים להתאוורר קצת ולקבל "רוח גבית" שתעזור לכם לצלוח את את הנהר הגועש? צרו אתי קשר ב"קליניקה עברית". שיחת ייעוץ או סדרת מפגשים קצרה תוכל למלא אתכם באנרגיה ובפרספקטיבה חדשה וחיובית.
תגובות, הערות ותובנות יתקבלו תמיד בשמחה!